האגמון הוא מקום מלא סאונד: צרצור חרקים, אוושת הרוח, קריאות העגורים, ציוץ הציפורים, קולות המבקרים, רעש הצופרים המגרשים את העגורים. 

המוזיקאים, הבימאים ואנשי הקהילה הגיעו לשער אגמון החולה בשעה 5.00 בבוקר,  ועם אור ראשון, נכנסו לשטח האגמון לאזור הגן הבוטני ולחורשת האקלום. יחד הם יצאו להליכה והקשבה מודרכת בהנחיית מאירה אשר. תוך כדי הליכה עצרו  ליד נחל, באזור התעלות, סמוך לחורשה, ועד שהגיעו לקטע פתוח של האגם. ההקשבה המונחית כללה ניסיונות להאזין לתדרים נמוכים וגבוהים בתוך זרימת המים חיפוש אחר זווית טובה שבה נשמעים הקולות בצורה מאוזנת, הקשבה לצלילים הרחוקים ביותר והקרובים ביותר. משתתפי הסדנה התפזרו בשטח והחלו להקליט באופן עצמאי קולות ציפורים וחיות.

ההקלטות שימשו את יוצרי הסרטים כפס קול, בפרויקטים שלהם.